זה מה שחשוב שתדעו על בחירות מועד ג'

מעולם לא קרה שמדינת ישראל הלכה בשנה אחת לשלוש מערכות בחירות. במרץ הקרוב, זה יקרה. איך זה קרה לנו?

ממערכת בחירות כל ארבע שנים לשלוש מערכות בחירות בשנה

כידוע, החוק בישראל אומר שמערכת בחירות תיערך כל ארבע שנים. אך אם מסתכלים על ההיסטוריה הפוליטית בישראל מגלים שמעטים המקרים שאכן זה קרה. לא פעם מערכות הבחירות הוקדמו. אך כפי שאפשר לקרוא בכל אתר חדשות עדכני, מעולם לא מצאנו את עצמנו בסיטואציה בה אנחנו נמצאים כעת, שלוש מערכות בחירות תוך שנה אחת, ועל פי לא מעט הערכות ייתכן שגם נגיע אל מערכת בחירות רביעית וחמישית עוד השנה.

צריך לומר את האמת, סיטואציה כזו מלמדת על משבר עמוק, פוליטי, חוקתי, משבר שמלמד על חברה חצויה ובעיקר על מערכת פוליטית שאיננה מתפקדת. צריך גם לציין, כל מערכת בחירות גורמת לשיתוק שלטוני שמשפיע על הציבור. למעשה כבר עכשיו אין תקציב מדינה ואנחנו עובדים על רזרבות.

איך הגענו למצב הזה?

אל מערכת הבחירות הראשונה, זו שהייתה באפריל 19, הגענו אחרי ששר ביטחון ליברמן התפטר מהממשלה והותיר אותה עם 61 חברי כנסת בלבד. בהתחלה עוד היה ניסיון להמשיך ולקיים אותה, לאחר מכן החליט רה"מ נתניהו שמוטב ללכת לבחירות. ממשלה עם 61 חברי כנסת היא לחיצה ובלתי אפשרית לניהול.

אל מערכת הבחירות השנייה, זו שהייתה בספטמבר 19, הגענו אחרי שאביגדור ליברמן סירב לשבת עם החרדים באותה ממשלה כל עוד לא עובר חוק הגיוס, החוק שמחייב את כולם להתגייס. מדובר בחוק שעומד במרכזו של ויכוח רב שנים בין חילונים לדתיים. מאחר ובלי ליברמן לא יכול היה נתניהו להקים ממשלה, אז לא הייתה ברירה אלא ללכת לבחירות.

אל מערכת הבחירות השלישית הגענו אחרי שכחול לבן בראשותו של בני גנץ והליכוד בראשותו של בנימין נתניהו, לא הצליחו להגיע להסכמות בדבר ממשלת אחדות עם רוטציה. זו הייתה האופציה הרלוונטית היחידה מבחינת תוצאות הבחירות. על כן, לא הייתה ברירה אלא ללכת לבחירות נוספות בתקווה שהפעם תהיה הכרעה ברורה.